יום שישי, מרץ 06, 2015

דרקונצ'ק - תחפשת לפורים 2015


שוב הגיע פורים, כבר 9 וחצי חודשים אני מתחפשת (מנסה להפנים) לאמא . פורים תמיד היה החג המועדף עלי , ולא ממש בגלל קדושתו של המעמד אלא בגלל  שמותר לעשות שטויות ולהתחפש וזה נראה לגמרי נורמלי. כבר כתבתי על התחפושות הקודמות שלי. אבל הפעם התחפושת מיועדת לבת שלי - זה עושה את זה הרבה יותר חשוב ומיוחד.

כל תחפשות מתחילה ממחשבה עמוקה ומייגעת -נו למה נתחפש הפעם...?  הקרטריונים שלי לבחירת תחפושת מאוד ברורים:
1. היא אמורה להיות נוחה ללבישה. עדיף שתהיה פחות דומה למקור, אבל לא תגרום סבל ותרד ותתפרק תוך 10 דקות (ככה שקרטונים וקונסטרוקציות מסובכות - מחוץ לתמונה)
2. להשתדל לא ליפול לתחפושות שיגרתיות מדי  (כמה שאני אוהבת מיני מאוס כנראה שנוותר, שלא נדבר על נסיכות)
3. היא אמורה להיות עבודת יד שלי  (לפחות 80 אחוז)

אחרי הרבה מחשבה "מעמיקה" החלטתי שנראה לי שיתאים לריקי להיות דרקונית מתוקה.


במקרה מצאתי אפודה בצבע ירוק מזעזע בשילב עודפים(במחיר מוזל), שהתאימה בול להיות בסיס לתחפושת (קניתי 2 - הדרקונית שלי צריכה זנב תואם).


לצערי אין יותר מידי תמונות של התהליך.. רוב העבודה נעשתה בלילה בחדר חשוך מול מחשב :) אבל זה היה די פשוט . חתכתי משולשים מלבד ורוד, עשיתי מהם קונוסים ע''י מילוי באקרילן ותפרתי אותם לגב של האפודה. אני אוהבת לעבוד בלבד כי הוא נחתך בקלות, נוח לתפירה ומחזיק צורה מצויין. אפשר אפילו להדביק אותו עם רוצים אבל אני אוהבת לתפור.


את הזנב תפרתי מהאפודה השניה. עליו המשכתי לתפור משולשים ורודים ובקצה לב.


אחר כך עברתי לכנפיים. כדי שהן יהיו עמידות ולא יתקפלו הכנסתי מנקי מקטרות גמישים בין 2 שכבות הלבד ותפרתי אותם.


ידעתם כמה קשה לצלם דרקון? רק אוצר של אבני חן נוצצות הצליח לפתות אותו להישאר 5 דקות באותו מקום בלי לאכול דשא ומקלות. 



הוצאנו את הדרקונצ'ק לטיול קצר לפרוס כנפיים בטיילת יפו, כמה אנשים סובבו ראשים והתפעלו בקול רם, בעודי מתמוגגת  מנחת. גם אבא קורן עם דרקון על הכתפיים.


מקוה שבזאת פתחנו מסורת משפחתית חדשה, והחיבה שלי לפורים תעבור גם לריקי.לפחות מהאף השחור של אמא היא לא נבהלה.


מחכה כבר לפורים הבא... נו למה נחפש הפעם?